הרב אברהם בלאס  יד סיוון, תשפב13/06/2022


הבדל קליל, אבל חשוב, בין הירושלמי לבבל בנושא גזירות שאין הציבור מקבל...

רעיון אדיר שזכיתי לשמוע אתמול מחבר, מה גם שהדברים מתכתבים עם הרעיון שהעלינו בשבוע שעבר, הרעיון בו עדיף שאדם יחזק את התורה הציבורית מאשר את לימודו הפרטי. גם כאן ישנו הבדל עקרוני המדגים את כוחו של הציבור.

לפי התלמוד הבבלי (בבא קמא עט, ב ועוד מקומות אין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה. ניתן לדייק שאם בכל זאת בית הדין גזר גזירה על הציבור, למרות שהוא עשה מעשה לא נכון, הרי שהגזרה מחייבת את הציבור.

בירושלמי (שבת א, ד) מובא שאם הציבור אינו מקבל את הגזירה, הרי שהגזירה מתבטלת מאליה. עד כדי כך גדול כוחו של הציבור.
/>נושא הציבור והציבוריות בירושלמי תופס מקום מרכזי ואי"ה נעסוק בכך רבות בעתיד. רק אציין שהתלמוד הירושלמי אומר שצבור, בניגוד לפרט שנידון פעם אחת בשנה, נידון בכל יום והסיבה היא שהציבור יכול לשנות דברים ולכן יש עליו אחריות גדולה יותר